Damien Soitout
אנשים קונים תחושה כשהחדשות רועשות. מכור את השקט של מוצר אמיתי. אל תצעק את הכותרת, ואל תשתתק.
הרחוב רועש. החלון מוכר משהו שקט יותר.
אנשים עדיין קונים תחושה כשהחדשות רועשות. החלון בתמונה מואר. הרחוב בחוץ בהיר יותר, מתוח באורות שאינם על החנות. זו עונה רועשת בקנה מידה של מדרכה אחת, וזה קנה המידה שאני רוצה ב-11 בספטמבר 2023. כותרות עושות את מה שכותרות עושות. הן ממלאות את היום. מוכר ששומע אותן יש לו שני רפלקסים רעים. אחד הוא לצעוק מעל החדשות, לנעוץ את המוצר בפחד האחרון או באבל האחרון ולקרוא לנעיצה רלוונטיות. השני הוא להשתתק ולקרוא לשתיקה ענווה. ענווה הייתה לומר את האמת על מה שאתה מוכר. שתיקה היא חלון סגור. הלקוח על המדרכה עדיין צריך את הדבר, או עדיין רוצה את התחושה שהדבר נושא, והחדשות לא ביטלו את הרצון. הן רק עשו את הרצון קשה יותר לשמיעה. העבודה שלך היא לשמור את התחושה מסוימת ואת המוצר אמיתי.
לקוחות קונים רגשות, לא רק את המוצר היא הטענה הישנה יותר, והיא שורדת חודש רועש. אנשים קונים הקלה, מעמד, אכפתיות, שייכות, יכולת, רגע של שקט. המוצר הוא הנושא. אם אתה מתאר רק את הנושא, במפרטים, אתה משאיר את התחושה ללקוח שימציא אותה, ובשבוע רועש הוא ימציא אותה מן הכותרת. אם אתה מתאר רק את התחושה, בלי עובדה מתחת, אתה מוכר ערפל. ערפל הוא מה שצעקה מעל החדשות מייצרת. למוצר שקט יש את שניהם: עובדה שזר יכול לבדוק, ותחושה שהעובדה הזאת תומכת בה ביושר.
תן שם לתחושה במשפט אחד שהיית עדיין אומר אם הכותרות היו משתתקות מחר. "זה כלי שמאפשר לצוות קטן לסיים את השבוע בלי מרדף." "זה משקה שאתה מגיש קר, לפני ארוחה, ממקום שיש לו כלל." "זה שירות שעונה לטלפון." בדוק את המשפט במחיקת כל מילה שעובדת רק מפני שהחדשות רועשות. אם לא נשאר כלום, עשית newsjacking, נתלית על חדשה. מהו newsjacking הוא הטכניקה לחבר את ההצעה שלך לסיפור שכבר בתנועה. בשימוש ביד קלה, על סיפור שבאמת נוגע במוצר, היא יכולה להיות שירות: אתה מופיע במקום שבו השאלה כבר נמצאת. בשימוש מפני שאתה מפחד שלא ישמעו אותך, היא שואלת כאב. כאב שאול מורגש. לקוחות מרגישים את ההשאלה גם כשהם לא יכולים לצטט אותה. הם קונים במקום אחר, מחלון שלא התלבש בפחד שלהם.
שליליות מדבקת בתוך פירמה לא פחות מבחוץ. שבוע של כותרות יכול להיעשות הטון של החנות. הצוות מתחיל להתנצל על כך שהוא מוכר. הם מוסיפים פסוקית של קדרות לכל הצעה, כאילו הקדרות מוכיחה שהם אנשים רציניים. רצינות היא איכות המוצר ובהירות המחיר. קדרות היא מצב רוח שתפסת. להפוך לקוחות לאנשים שנשארים קורה כשהתחושה שקנו היא התחושה שהם מקבלים פעם שנייה. נאמן הוא חזרה על חוויה אמיתית. נאמן אינו מי שגייסת בסיסמה על מצב העולם. לבחור מנטור עוזר כאן אם המנטור מכר דרך שנה רועשת ולא נעשה לא פרשן ולא רוח רפאים. שאל אותו מה הוא המשיך לומר על המוצר כשהתפתה לומר משהו על החדשות. המשפט הזה הוא הנכס. כתוב אותו. שים אותו על החלון, בהודעה, בדרך שבה עונים לטלפון. השאר את הכותרת ברחוב, שם כבר יש לה די אור.
התחושה אינה תחליף לעסק. העמוד של הבנק העולמי על מימון עסקים קטנים ובינוניים מתאר פירמות קטנות ובינוניות כעמוד השדרה של רוב הכלכלות, סביב 90 אחוזים מן העסקים ויותר ממחצית התעסוקה בעולם. הוא גם מתאר פער מימון, בטריליוני דולרים בכלכלות שוק מתעורר ובכלכלות מתפתחות, ואת הקושי הרגיל של פירמה קטנה להשיג את הכסף כדי להתחיל, להמשיך ולצמוח. אני מצטט את קנה המידה הזה כדי ששבוע רועש לא ישכנע מוכר קטן שהגודל שלו הוא כישלון מוסרי. רוב הפירמות קטנות. התעסוקה אמיתית. הפער אמיתי. שום דבר מזה לא נרפא בכיתוב. תחושה יכולה להביא לקוח אל החלון. פירמה עדיין צריכה מחיר שמכסה את העלות, דרך לקבל תשלום, ותוכנית לשבוע שבו הלקוח לא בא. להשתתק לא סוגר את הפער. לצעוק כותרת גם לא סוגר אותו.
המדריך של U.S. Small Business Administration לתכנון עסק מבקש ממך את העבודה הלא זוהרת לפני שהתחושה לוקחת את כל תשומת הלב. מחקר שוק שואל אם אנשים רוצים את ההצעה, כמה, איפה הם נמצאים, ומה הם כבר משלמים. הצעת ערך היא אמירה ברורה על הערך המסוים שאתה מביא. פלחי לקוחות מסוימים, כי אתה לא משרת את כולם. ערוצים הם הדרכים שבהן אתה באמת מגיע אליהם. תוכנית רזה יכולה להיות עמוד אחד. תוכנית מסורתית ארוכה יותר כשמלווה מבקש. בעונה רועשת אני מעדיף לראות את העמוד מאשר מניפסט. בעמוד התחושה בשורה אחת והעובדות באחרות: למי זה, כמה עולה לך לספק, כמה אתה גובה, איך הם שומעים על זה. אם החדשות שינו אחת מהעובדות האלה, שנה את העמוד. אם החדשות שינו רק את מצב הרוח שלך, השאר את העמוד ושנה את מצב הרוח.
דוגמה ציבורית למוצר שקט, עם התחושה והעובדות באותו מקום, היא עמוד השאלות של Floc de Gascogne. זה אפריטיף. אתה מגיש אותו קר, בין 5 ל-7 מעלות. זה שליש Armagnac צעיר ושני שלישים מיץ ענבים, בין 16 ל-18 מעלות אלכוהול, עשוי בכרם בעל שם בחלק מ-Gers, מ-Landes ומ-Lot-et-Garonne. העמוד נותן רצועת מחיר, בדרך כלל 10 עד 15 אירו, ואומר איפה לקנות אותו. התחושה היא מקום והפסקה לפני ארוחה. העובדות הן יחס, מפה וכלל. העמוד לא צריך כותרת עולמית כדי להיות מובן. שבוע של מוצר מקומי הוא עדיין החדשות בקנה המידה הזה. בשבוע רועש יותר אותו עמוד הוא עדיין הדרך הנכונה למכור: התחושה של משקה מסוים, לא הערה על מה שהרחוב צועק. אני משתמש בו כמודל שכל מוכר יכול להעתיק במבנה. המוצר שלך שונה. העמוד שלך צריך להיות מוכן באותה מידה להיות מסוים, ולא מוכן באותה מידה לשאול את החדשות.
כתוב שלושה משפטים ומחק שני סוגים של מילים. המשפט הראשון הוא התחושה, זה שהיה שורד חודש שקט. השני הוא העובדה שעושה את התחושה ישרה: החומר, הזמן, המקום, התוצאה שהלקוח יכול לבדוק. השלישי הוא המחיר, או הדרך שבה המחיר נקבע, כדי שהתחושה לא תהיה תרגיל. אחר כך קרא את הטיוטה השבועית של ההודעות שלך והסר כל שורה שהעבודה היחידה שלה היא להוכיח שראית את הכותרת. הסר גם את ההתנצלות על כך שאתה קיים. לקוח בעונה רועשת כבר נושא די קדרות. הוא לא בא לחלון כדי שיגידו לו שהעולם כבד. הוא בא כי פינה כלשהי של השבוע עדיין יכולה להיות קלה, שימושית, או עשויה היטב. תן לו את הפינה הזאת. עמוד העסקים של Ready.gov הוא על רעש אחר, סכנות שעוצרות את הפעילות: סערות, מחלה, הפסקות, אלימות. התוכנית שהוא מבקש נכתבת לפני הסכנה, כדי שהפירמה תוכל להמשיך. עונת חדשות אינה הוריקן. האינסטינקט תואם. החלט מראש מה תמשיך למכור, ואיך תדבר, כדי שכותרות השבוע לא יכתבו את הקול שלך במקומך.
הצוות צריך את אותם שלושה משפטים. אם הם ממציאים תחושה חדשה בכל משמרת, החנות נשמעת עצבנית. עצבנות מדבקת בשני הכיוונים, מן הרחוב אל החנות ומן החנות בחזרה אל הרחוב. תן להם את המשפטים. תן להם לענות ללקוח שמעלה את החדשות כאדם, לא כשלט. "כן, זה שבוע כבד. זה מה שאנחנו עושים. זה מה שזה עולה." התשובה הזאת היא כבוד. נאום אינו כבוד. שתיקה שמעמידה פנים שהמוצר מתבייש בעצמו גם אינה כבוד.
אנשים קונים תחושה כשהחדשות רועשות, והם קונים אותה מן המוכר שלא זייף את החדשות. השאר את החלון מואר. השאר את המוצר בגודל שהוא. אמור את התחושה במילים שאתה עדיין יכול להשתמש בהן כשהרחוב חשוך ורגיל. השבוע הרגיל הוא הזמן שבו אתה מגלה אם התחושה הייתה אמיתית. אם היא הייתה אמיתית ברעש, היא עדיין תהיה אמיתית בשקט, והלקוחות שיישארו יהיו אלה שקנו את המוצר, לא אלה שקנו את הפרשנות שלך. פרשנות מזדקנת עד יום שישי. דבר עשוי היטב, שנמכר בלי תחפושת, עדיין שם ביום שני.