Damien Soitout
זוגות היום פחות ממהרים להתחתן, והאינטרנט שינה את התרבות. כך נשארים זוג מאושר בעולם של רשתות: פרטיות, בלי השוואות, מטרות משותפות וזמן אמיתי יחד.
להיות זוג מאושר בעולם שנשלט על ידי האינטרנט. תועד היטב שבאופן כללי, זוגות היום פחות להוטים להתחתן. ב-20 השנים האחרונות ראינו את שיעורי הגירושים עולים, את שיעורי הנישואים החדשים יורדים, ואנשים בוחרים להביא פחות ילדים. מחקרים רבים מחפשים הסברים בפוליטיקה, בכלכלה או בכספים האישיים.
לדעתי חיוני לבחון שורש עמוק יותר של השינויים האלה: שינוי תרבותי. בדיוק כמו בעסקים, התרבות בחברות שונות עברה שינוי על ידי כמה כוחות. אחד החזקים ביותר היה האינטרנט, ורשתות חברתיות בפרט.
כשפלטפורמות כמו YouTube, Facebook, Twitter ו-Instagram הופיעו לראשונה, פתחנו דלת חדשה אל החיים הפרטיים שלנו. תחושת חוסר התאמה התחילה לצוץ כשמשתמשים צפו בחיים "מושלמים" נפרשים על המסכים שלהם. זוגות, קשרי משפחה, מין, וכל מה שפעם נשאר פרטי הפכו לתוכן לאינטרנט.
האושר של אנשים התחיל להיות תלוי בלייקים ובציוצים חוזרים, ואותו רף נמוך של יושרה נשפך גם לחיים שמחוץ לרשת. כתוצאה מזה, זוגות (עם הרבה פחות פרטיות מבעבר) התחילו למדוד את עצמם מול מה שהם ראו ברשת, ושכחו שרוב הפוסטים מראים רק את השיאים או מותחים את האמת כדי לרדוף אחרי לייקים ושיתופים.
חשוב להכיר בכך שהחיים ברשת הם כבר חלק מהחיים האמיתיים. כל מה שאתה רואה יכול לשמש כדי לבנות פרופיל על כל אחד. זה אומר שכל אישיות שאתה מראה מחוץ לרשת נוכחת גם (למרות המראה) בחיים הדיגיטליים שלך. לכן זוגות נוצרים ואפילו נשארים יחד דרך האינטרנט.
בן הזוג שלך אף פעם לא צריך לגלות יום אחד שפרסמת תמונות או סרטונים שלו ברשתות החברתיות בלי הסכמה. זכויות התמונה שלו שייכות לו, לא לך, במיוחד כשהתוכן אינטימי.
אל תתווכח איתו בפורום, בתגובות ב-Facebook, או ב-Twitter. אם אתה צריך לדבר או לעבור קונפליקט, עשה את זה פנים אל פנים, בפרטי, כמו שצריך.
אני עדיין זוכר את אשתי אומרת משהו כמו, "אני לא מאמינה שהחברים שלי תמיד נוסעים בזמן שכל מה שאנחנו עושים זה להישאר בבית ולצאת לאכול או לסרט." היא לא הבינה שאנחנו בונים משהו הרבה יותר גדול לעצמנו. הייתי צריך להסביר שכל דולר שהחברים שלהם הוציאו, אני השקעתי בפרויקטים שיתנו לנו פי מיליון יותר ממה שהחברים האלה יכלו אי פעם לחלום שיהיה להם לשארית החיים.
אם אתה משווה את עצמך לתמונות המלוטשות שמישהו מפרסם ברשת, תבלה את החיים בחרטה על מה שיש לך בזמן שיכולת לבנות משהו עם חזון ומטרה ברורים.
במקום לחלום בהקיץ על מה שאחרים עושים, תכבה את Instagram ושב עם בן הזוג. עשה רשימה של מה שאתה רוצה לעצמך וליחסים. תקשורת היא היסוד של כל שותפות חזקה. הגדרה של חלומות, פרויקטים ומטרות משותפים נותנת לך יעד משותף לעבוד לקראתו. אם אתה רוצה, קח השראה ממה שאחרים עשו או פרסמו, אבל אף פעם אל תאשים את בן הזוג שעוד לא הגיע לזה.
אם אתה משתמש ברשתות חברתיות, רגשות מסוימים יעלו: קנאה, חרדה, לחץ, עצב. אתה צריך לשנות את איך שאתה מפרש את מה שאחרים מפרסמים. למד להרגיש שמח בשבילם באמת. אם הם השיגו את זה, זה נפלא, וזה אומר שגם אתה יכול. אתה תתחיל להרגיש רגוע יותר, וההשפעה החיובית על היחסים שלך תהיה משמעותית.
כשאתה מפרסם ברשת אתה פותח חלון אל החיים הפרטיים שלך. אתה חולק רגעים עם כל עוקב או מעריץ. להיות נוכח עם בן הזוג בלי טלפון זה לא אותו דבר כמו לעשות שידור חי או לפרסם סטוריז כל כמה דקות. תכבה את הטלפון, תהנה מהרגע, ותשאיר את העיניים עליו, לא על מסך.
אנשים ניתנים להשפעה יותר מתמיד. כשאתה גולל בפוסטים של זוגות של חברים, בלוגרים ומשפיענים, אתה מזדהה במודע או שלא במודע עם התמונות האלה ומנסה לשחזר את רמת האושר המוצגת. הבעיה היא שבן הזוג הוא אדם ייחודי ושלם עם חוזקות ופגמים. ניסיון לעצב אותו מחדש רק דוחף אותו רחוק יותר. אם תכפה את השינויים האלה אתה עלול להפסיק לזהות אותו, והיחסים יכולים להסתיים.
גרוע מכל מה שאתה רואה או מפרסם ברשתות החברתיות הוא כל מה שאתה משאיר ברשת ושאתה לא יכול לשלוט בו במלואו. שובל דיגיטלי עוקב אחרי התנועות שלך ויכול לחשוף בלי כוונה התנהגות שבן הזוג אף פעם לא היה מאשר כשאתה לא לידו. אתה כבר לא יכול להסתתר ולפעול בדרכים שיפגעו באמון. אם לא מצאת את מה שאתה באמת רוצה באותו אדם, דבר איתו או עזוב את היחסים במקום לגרום עוד נזק. הכול עולה לאינטרנט, במיוחד כשמישהו יודע איפה לחפש. היה כן, או הישאר רווק.
לקריאה נוספת: ויקיפדיה, The Gottman Institute.
