Damien Soitout
אחת החוויות היזמיות הראשונות שלי הייתה ככותב בצרפת, אחרי יותר מ-50 דחיות בין גיל 14 ל-16. בגיל 18 כבר היה לי ספר בחנויות, ומשם נולד הלך הרוח היזמי שלי.
Nos Plus Belles Années (צרפתית) אחת החוויות היזמיות המוקדמות ביותר שלי הייתה ככותב. פלאשבק: לפני 10 שנים בצרפת. כתבתי מילדות, אבל רק כשהייתי בן 14 מורה עודד אותי להיפתח לעולם עם ספר ראשון. הוא נקרא "Le rêve d'Alex" (החלום של אלכס). זאת הייתה החוויה האמיתית הראשונה שלי עם מכירות, ויותר מ-50 בתי הוצאה דחו אותי בין הגילים 14 ל-16.
בזכות החוויה הזאת ידעתי שיש לי את מה שצריך כדי להשיג דברים גדולים: סירבתי לוותר. כמובן, לקבל יותר מ-50 דחיות פוגע חזק באגו, אבל בסוף למדתי משהו מהותי: אני יכול לעשות טוב יותר. בגיל 16, אחרי אותן שנתיים, למדתי הרבה, היו לי סיפורים חזקים יותר, והייתי בטוח שאני יכול ליצור משהו גדול.
התחלתי לכתוב את הספר הזה בגיל 16. כמו כל מתבגר, הרגשתי אבוד רגשית בין החלומות שלי, הגבולות של הסביבה שלי, המשפחה שלי, המאבקים הרגילים של גיל ההתבגרות, העתיד שלי, בית הספר, ועוד. ובכל זאת כל בעיה נושאת לקח. אז החלטתי לבנות סיפור בדיוני שיכול להראות את הלקחים השונים שלמדתי, בתקווה שהוא אולי יעזור למתבגרים אחרים. בשבילי, לגעת אפילו בחיים אחד היה הדבר הכי מדהים שיכולתי לעשות.
לקח לי שנתיים לכתוב אותו. אחרי עוד כמה דחיות מכמה הוצאות, סוף סוף קיבלתי מכתבי קבלה עם הצעות לחוזה. חתמתי עם Edilivre, הוצאה בפריז. היום הוא עדיין זמין כספר אלקטרוני כאן וגם בדפוס כאן. אפשר למצוא אותו גם באתרים כמו Amazon. הוא נמכר בצרפתית בלבד, כי הוא לא יצירת מופת ותרגום שלו לא היה שווה את ההשקעה. אבל בשבילי, בגיל 18, שיהיה לי ספר בחנויות ובפלטפורמות מקצועיות היה הישג ענק.
העובדה הפשוטה הזאת העירה בי הלך רוח יזמי: רציתי יותר, רציתי לבנות עוד דברים, לא רציתי לעבוד בשביל מישהו אחר אלא בשביל עצמי, ורציתי לעזור לאחרים.
זה היה הרגע שבו הבנתי שהחיים שלי לא הולכים להיות חיים רגילים.
לקריאה נוספת: Wikipedia.
