100 Hours הוא סט כלים, לא מתכון

100 Hours הוא סט כלים, לא מתכון לחיים. תשתמש בתרגילים: המפה, כלי הזמן, השאלות. תעשה את העבודה.

הספר הרך באנגלית הוא סט כלים. הכריכה לא תעשה את התרגילים במקומך.

הכותרת היא סירוב

קוראים יתייחסו לספר חדש כאל נוסחה. כתבתי את 100 Hours כדי שהכותרת תחסום את זה. הכותרת המלאה היא 100 Hours to accomplish the extraordinary, don't be ordinary. הבלתי רגיל במשפט הזה אינו פרס שאני מוסר לך על שסיימת את העמודים. זה מה שנשאר כשאתה מפסיק להעתיק חיים שאינם שלך. הספר אומר, בפתיחה, שהוא אינו עוד מפתח להצלחה ואינו סוד איך להגיע. התכוונתי לזה כמפרט, לא כצניעות. מפתח מרמז על מנעול שהוא אותו מנעול לכל קורא. אין מנעול כזה. יש כלים, ויש תרגילים, ויש מחקר שאני מצטט כדי שתראה שאיני מבקש ממך לחיות על שמות התואר שלי.

המהדורה שעליה אני מדבר היא הספר הרך באנגלית. היא כאן: 100 Hours. תשתמש בספר הזה כסט של כלים. תביא עט. אם תקרא אותו כמו שאתה קורא עלון, תסיים עם מצב רוח ובלי שינוי ביום שלישי, ותגיד שהספר לא עבד. ספרים מהסוג הזה לא עובדים. קוראים עובדים, כשהעמודים פתוחים.

10 סיבות להתחיל לקרוא הוא הטיעון בעד לקרוא בכלל. הספרים הטובים ביותר ליזמים הם מדף, והספר הזה יכול לשבת עליו רק אם אתה מתייחס אליו כאל עבודה ולא כאל קמע. ללמוד לקרוא מהר יותר הוא מיומנות שעוזרת לך לעבור את העמודים של אנשים אחרים. זו מיומנות דלה אם אתה משתמש בה כדי לדלג על החללים שאתה אמור למלא. להתחיל לקחת אחריות על החיים שלך הוא העמדה שהתרגילים מניחים. איך להתגבר על כישלון הוא מה שתצטרך כשתרגיל מראה לך פער ואתה רוצה לסגור את הספר במקום את הפער. אני קורא בשם לחלקים האלה כדי שתראה את השכונה. 100 Hours הוא הסדנה. השכונה אינה תחליף לעשיית הסדנה.

מה הספר מבקש ממך לעשות

הוא מבקש ממך לשאול, לא לשנן סיסמה. המבוא אומר שהפרקים צריכים לדחוף אותך לשאול את השאלות הנכונות, לא בהכרח לענות על אלה שאיתן הגעת. זה ההפך ממתכון. מתכון אומר לך את הכמות ואת הזמן ומבטיח מנה. הספר הזה אומר לך להסתכל על ילדות ועל חינוך כעל הקרקע שמתחת למבוגר שאתה, להסתכל על בועת האמונות שבתוכה אתה נמצא, להסתכל על רעש התקשורת, להסתכל על בריאות נפשית וגופנית כחלק מכל תוצאה שאתה קורא לה הצלחה, ולשים לב להבדל בין סיפור של קורבן לבין האחריות של מנהיג. אף אחד מהפרקים האלה לא נגמר בחיים שאפשר לצלם. הם נגמרים בשאלה שאתה צריך לענות עליה בעובדות שלך.

אני מצטט עבודה של אנשים אחרים בכוונה, כדי שהשאלות לא יהיו רק שלי. בפרק על ילדות וחינוך אני משתמש במאמר מ-2004 של Leon Feinstein ושל John Bynner, "The importance of cognitive development in middle childhood for adulthood socioeconomic status, mental health, and problem behavior", שפורסם ב-Child Development. התקציר פומבי. המחקר מסתכל על המשכיות ועל שברים בביצוע קוגניטיבי בין גיל 5 לגיל 10, ועל איך השינויים האלה קשורים להכנסה, לחינוך, לעבודה ולבריאות הנפש של המבוגר. הניתוחים משתמשים בכ-11,200 אנשים מהקבוצה הבריטית שנולדה ב-1970, ואחריהם עקבו בגיל 5, 10, 16, 26 ו-30. הממצא שחשוב לקורא אינו סיסמה על גאונות. הוא זה: מה שקורה באמצע הילדות יכול לגבור על מה שכבר היה גלוי בגיל 5, והנסיבות מעצבות את השינוי הזה. אתה יכול לקרוא את התקציר בעצמך: Feinstein and Bynner, 2004. שמתי את זה בספר כדי שלטענה על התפתחות יהיה מקור. מתכון לא מראה את המקורות שלו. כלי כן.

פרקים מאוחרים יותר מסננים את השוק שמוכר הצלחה. מטיפים לחוקים, תעודות, כתות של אימון, דוברים שלא עשו את הדבר שהם מתארים. אני לא חף מהוראה. אני עומד על כך שתפריד בין אדם שנשא תוצאה לבין אדם ששכר מיקרופון. המסנן הזה הוא כלי. הוא יעשה אותך איטי יותר לקנות את הנוסחה הבאה, כולל שלי, אם תתפוס אותי מציע אחת. טוב. תשתמש במסנן עליי.

התרגילים הם הספר

החלק שאנשים מדלגים עליו הוא החלק שמצדיק את העמודים. הזמן, בפרק על איך לארגן את עצמך, מטופל כמלאי מוגבל, לא כמצב רוח. כלי אחד הוא פיצול הזמן, בארבעה מהלכים. קודם אתה לוכד: כל משימה, מטרה ולולאה פתוחה עולות על דף של השבוע, כי משימה שנשארת בראש מוסיפה לחץ ונשכחת. שנית אתה מקבץ: כסף, יחסים, בריאות, ושאר תחומי החיים, כדי שעבודה דומה תשב יחד. שלישית אתה בוחר, בתוך כל קבוצה, מה באמת דחוף בשבוע שבו אתה נמצא, בלי לנטוש תחום כי הוא שקט. רביעית אתה קורא בשם לשינוי שהמטרה דורשת, כולל השינוי שלא נראה כמו המטרה. מטרת בריאות שמתעלמת מאחר צהריים עמוס תיכשל, והכלי מכריח אותך לכתוב את אחר הצהריים. זו לא השראה. זה מיון.

לצדו, הספר משתמש ברמות של זמן. הרמה שבה אתה עושה את העבודה שמתאימה למטרה שלך. רמת התאונות הרגילות, שאי אפשר להוציא מהיומן. רמת הלחץ, שאסור לתת לה להפוך לשבוע. הנקודה של הרמות אינה תרשים עוגה מושלם. הנקודה היא לשים לב מתי השבוע החליק אל הרמה שמרגישה פורייה רק כי היא רועשת. מתכון היה נותן לך אחוז והבטחה. אני נותן לך את הרמות כדי שתראה את השבוע שלך. הראייה היא התרגיל.

הנספחים הם המקום שבו אני מפסיק להעמיד פנים שפרוזה מספיקה. נספח 1 הוא MAP, תוכנית פעולה מסיבית. אתה יכול לצייר אותה על דף ריק. העמודות הן פעולות, תוצאה, תכלית ומועד. אתה ממלא אותה מהסוף. התכלית קודם: החיים שלשמם התוכנית. התוצאה שנייה: השינוי הממשי שהיה משרת את התכלית. הפעולות שלישיות, כל אחת עם מועד. הדוגמה בספר היא אדם שרצה איכות חיים טובה יותר למשפחה והיה זקוק לעבודה חזקה יותר כדי להגיע לשם. הפעולות היו מיומנויות, עזרה ורשת, כל אחת עם זמן. התכלית שלך לא תהיה שלו. כיוון המילוי הוא הכלי. אנשים שמתחילים מפעולות מייצרים שבוע עמוס שלא משרת שום תכלית שהם יכולים לומר בקול. איך ליצור מפה, אם השתמשת בטקסט הקצר יותר, הוא אותה תנועה. הנספח הוא גיליון העבודה.

נספח 2 הוא מצאי רגשי. אתה כותב מה אתה מרגיש, לא את המותג של האדם שאתה מעדיף להיות. מצאי הוא ספירה. זו לא וידוי לקהל. נספח 3 הוא עלויות השקה, לקורא שעומד להתחיל משהו ומעדיף לחלום את ההתחלה במקום לתמחר אותה. לתמחר שינוי חיים לפני שאתה ממציא את התקציב הוא אותו אינסטינקט כשהוא מוחל על בית. הנספח מחיל אותו על מיזם. עלות שלא כתבת היא עלות שתגיע כהפתעה ואחר כך כסיפור על מזל רע. תכתוב אותה כל עוד היא עדיין ריקה.

הכסף, בספר, הוא סט של שאלות

פרק הכסף לא מוסר לך תשואה. הוא שואל מה הזמן שלך שווה, ומה אתה מתייחס אליו כאל השווי שלך, ושאלות שונות שאנשים מכווצים למספר אחד. הוא מבקש ממך להסתכל על צמיחה פשוטה ועל צמיחה דריבית כמנגנונים שצריך להבין לפני שאתה מקשיב למי שרוצה לנהל שעה מהעתיד שלך. להבין את המנגנון אינו אותו דבר כמו תחזית. אני לא שם תחזית בספר, ולא אשים אחת כאן. כלי שמנבא את העושר שלך מכותרת של פרק הוא שוב מתכון, וזה מתכון לא ישר.

איך לקרוא חודש של הוצאות הוא הגרסה הביתית של אותה יושרה. לפני שאתה משתמש בכלי כסף גדול יותר, אתה צריך להיות מסוגל לומר מה החודש שעבר עשה. 100 Hours לא יעשה את הקריאה הזאת במקומך. הוא נותן לך את השאלות. אתה עושה את העבודה.

לקריאה נוספת: 100 Hours.

מאמרים קשורים: הקבלה היא דוח האינפלציה, איך לקרוא חודש של הוצאות, תמחר שינוי חיים לפני שאתה ממציא את התקציב.