Damien Soitout
לעקוב אחרי התשוקה היא עצה רקובה. תשוקות משתנות עם השנים, כישרון אינו תשוקה, והשוק לא חייב את החלום שלך. נסה חלונות אחרים לפני שאתה נועל את עצמך.
מה שהרבה אנשים שואלים את עצמם כשהם מגיעים לקולג' או מסיימים את הלימודים הוא "מה אני הולך לעשות עכשיו?" רובם נותנים את אותה תשובה: "עקוב אחרי התשוקה שלך." גדלתי באמונה שרדיפה אחרי התשוקה שלי תשים אותי על הנתיב אל החיים שנכתבו לי.
יש 4 מרכיבים שכדאי לשקול לפני שאתה חולק את המשפט השגוי הזה עם הילדים או החברים שלך:
בני אדם גדלים. לאורך חיים תתלהב מהרבה דברים: אמנות, ספורט, מדע, כסף, יחסי ציבור... זה תלוי בכל אדם. עכשיו אם נסתכל על הפנטזיות הפופולריות ביותר כמו שירה, ציור, משחק, להיות YouTuber או משפיען, כמה אנשים באמת מצליחים? וכמה אנשים עדיין מחזיקים באותו עניין מגיל 18 עד 35? עם השנים אנשים לא נשארים עם אותו חלום. מה שנראה כמו הנתיב הנכון בגיל 18 משתנה עם ניסיון החיים. אחד הלקוחות שלי החליט להיות רופא אחרי שלמד משחק כי הוא לא יכול היה להציל את חייו של אדם בתאונת דרכים בזמן שהמתין לאמבולנס. שום דבר לא נשאר קבוע לאורך זמן.
במשך שנים רבות שיחקתי כדורסל. החלום של כמעט כל חבר לקבוצה היה להפוך למקצוען ולשחק ב-NBA כמבוגרים. הבעיה הייתה שגם אחרי אימון של 20 שעות בשבוע הם אף פעם לא הגיעו לרמה הזאת. כמה הפכו למקצוענים באירופה, אבל הם מייצגים 1% (במקרה הטוב) מכל מי שחלם להפוך למקצוען. הכישרון שלך לא בהכרח תואם את התשוקה שלך. אני מאוד נלהב ממוזיקה, מתיאטרון ומאמנויות מסורתיות בכלל. אבל אני לא יכול לצייר, אני לא יכול לשיר, אני לא יכול לנגן בכלים. הכישרון שלי נמצא ביחסים אנושיים, בניתוח פרויקטים ומצבים, בקריאת אנשים, מספרים ושיחה. אף פעם לא הייתי מדמיין שאגיע למקום שבו אני נמצא עכשיו אם מישהו היה אומר לי את זה לפני 15 שנים, ובכל זאת הנה אני. מצאתי במה אני טוב, תרגלתי את זה, שיפרתי את זה, ואני ממשיך לצמוח בנתיב הזה שמאפשר לי לעזור להרבה יותר אנשים מאשר אילו נשארתי במסלול חסר סיכוי כמו כדורסל.
אנשים רבים חושבים שהתשוקה שלהם היא מרכז היקום. בגלל שזה חשוב להם, הם מניחים שכולם חושבים באותו אופן. המציאות היא שעדיין יש אנשים שנלהבים מטכנולוגיה של שנות ה-80s/90s, עדיין יש אנשים שנלהבים מדיסקו של שנות ה-70s, עדיין יש אנשים שנלהבים מהרבה אופנות שנעלמו. וכשהאופנות האלה נעלמו, גם השוק שבו אפשר היה להרוויח כסף בזמנים ההם נעלם.
באותו אופן, חלק מהמגמות הן נישות מיוחדות מאוד שמגיעות אל מעט מאוד אנשים או מעניינות אותם. קח את Kodak כדוגמה. חברה שהתקיימה מ-1888 עד 2012 הייתה אימפריה במשך שנים רבות. אבל נישת השוק הצטמקה לאט עם הגעת המצלמות הדיגיטליות, היעלמות התמונות המודפסות, וכן הלאה. החברה כבר לא החזיקה בעניין של אוכלוסיית העולם כי אנשים עברו למשהו נוח יותר. השוק נתן ל-Kodak למות אחרי יותר מ-120 שנות פעילות.
אותו דבר קרה לי במשך שנים רבות. כשהייתי ממוקד בבניית קריירת ספורט, לא רציתי לשמוע כלום מאף אחד. ההורים שלי רצו לפקוח לי את העיניים להזדמנויות שעלו כמו עבודה במדע, במחשוב, בעסקים... אף פעם לא היה לי אכפת עד שקרעתי ברך ואמרו לי שלעולם לא אשחק שוב.
בסוף זאת הייתה ברכה. ברגע שהדלת הזאת נסגרה, עשרות נפתחו ונתנו לי את ההזדמנות לבחור משהו לעשות בלי להגביל את עצמי. למדתי כלכלה, עסקים, חשבונאות ומחשוב באותו זמן בלי לדעת מה אני רוצה לעשות. ובמהלך התמחות לימודית בחברה גיליתי מה אני באמת רוצה לעשות: לעזור לחברות. אל תינעל על התשוקה שלך בלי לנסות ולהיכשל בחלונות הזדמנות אחרים. חשוב לתת לכל הזדמנות סיכוי כדי שתוכל באמת לגלות 1) במה אתה טוב, 2) במה אתה מרגיש בנוח לעשות. אחר כך תשוקה תתפתח עם הניסיון.
חשוב להבין שהתשוקה שלך היום לא תהיה התשוקה של מחר. ובמיוחד: אם התשוקה שלך באה מהערצה למישהו שנלהב מפעילות מסוימת, אתה לא צריך לחקות אותו. תשוקה מתפתחת בתוכך. היא לא נמצאת אצל אחרים. כשאתה הולך אחרי מישהו אחר, התשוקה תדעך בהדרגה בלי שתוכל לשלוט בזה. זה משהו ייחודי לכל בן אדם.
תשוקה מתפתחת בתוכך. היא לא נמצאת אצל אחרים. -- D. Soitout
לקריאה נוספת: Wikipedia, Investopedia.
