Damien Soitout
הקו בין ביטחון עצמי לאגוצנטריות דק. אדם בטוח חולק את הבמה, מקשיב ומבקש עזרה. אדם אגוצנטרי מתעקש, נמנע מעזרה ומקטין אחרים. אותו אדם יכול להיראות לשני הצדדים הפוך.
ידוע לכולם שאנשים עם ביטחון עצמי מושכים יותר. לא רק כבני זוג לחיים, אלא גם בעסקים. הבעיה היא שהקו בין להיות באמת בטוח בעצמך לבין להיות אגוצנטרי יכול לפעמים להיות דק מאוד. לפני כמה שבועות, בשיחה עם אמן שביקש לעבוד עם תוכנית האימון שלי, נתקלנו בדיוק בסוגיה הזו. הסוכן שלו האמין שהוא אגוצנטרי מאוד ושזה עלול לפגוע בקריירה שלו, בעוד שהלקוח ראה את עצמו כלא יותר מגבר שבטוח בעצמו.
השיחה הזו גרמה לי לחשוב על ההבדל בין שני המושגים האלה, ולמה אנשים יכולים לתפוס את אותו אדם בדרכים כל כך הפוכות. דיברתי עם עמיתים וחברים, והשיחות האלה עזרו לי לזהות דפוסים ברורים בשני טיפוסי האישיות.
אדם בטוח בעצמו יכול גם להיות אגוצנטרי, אבל כאן נתמקד רק באנשים בטוחים בעצמם שלא חולקים את שתי תכונות האישיות.
מכיוון שאתה לא צריך את האישור של אנשים אחרים כדי לדעת את הערך שלך, אין לך בעיה לחלוק את תשומת הלב של הקהל או לתת אותה למישהו שמגיע לו. אתה מבין שהאישור שחשוב מגיע מבפנים. אתה חוגג את הניצחונות שלך עם אחרים בלי צורך להישאר במרכז תשומת הלב.
יש לך דעות. אתה יודע מה אתה רוצה ומה אתה מאמין. ובכל זאת זה לא סוגר את הראש שלך בפני אפשרויות ומציאויות אחרות. אתה נשאר מוכן ללמוד ולצמוח. אם זה אומר לשנות את אופן החשיבה שלך או את האופן שבו אתה מנתח עובדה או מצב, לא תתחפר ותגן על עמדה שהיא שגויה.
אנשים בטוחים בעצמם באמת הם רגועים ולא מתיימרים. הם כבר יודעים מה הם חושבים, והם רוצים לדעת מה אתה חושב.
אז הם שואלים שאלות פתוחות שנותנות לאחרים מקום להיות רפלקטיביים ואינטרוספקטיביים: מה אתה עושה, איך אתה עושה את זה, מה אתה אוהב בזה, מה למדת מזה, וכן הלאה.
אנשים בטוחים בעצמם באמת יודעים שהם כבר יודעים הרבה, ובכל זאת הם עדיין רוצים לדעת וללמוד יותר. הם מבינים שהדרך היחידה ללמוד יותר היא להקשיב יותר.
אנשים רבים מתייחסים לבקשת עזרה, או להודאה שהם לא יודעים משהו, כאל חולשה. אדם בטוח בעצמו מקבל את זה שאי אפשר להיות כל-יודע. מכיוון שהם רוצים להמשיך לזוז, לצמוח וללמוד, אין להם בעיה לשאול שאלות.
זה קרה לי בעבודה לפני שפתחתי את החברה הראשונה שלי. הבוס שלי בילה את הזמן בצחוק על אחרים, בהמעטה בהישגי הצוות, ובניסיון מתמיד לגרום לאנשים להאמין שאף אחד לא יכול לעשות משהו טוב יותר ממנו. אנשים בדרך כלל מתנהגים ככה כי הם צריכים להיראות גדולים יותר. יש להם בעיה של ביטחון.
כפי שתיארתי בנקודה הקודמת, אנשים אגוצנטריים נוטים להתקשות עם הערכה עצמית וביטחון. הם צריכים את האישור של אנשים אחרים בצורה שחסרה עדינות. דפוסים מסוימים עוזרים לך לזהות אם מישהו באמת אגוצנטרי.
בין אם בעבודה שלך ובין אם באישיות שלך, אתה מאמין שכל מה שאתה עושה ואומר מושלם. אתה אף פעם לא שואל את עצמך אם אתה יכול להיות טוב יותר בעבודה, בחיים החברתיים או בחיי המשפחה. אתה נוטה להתרומם מעל כולם ברגע שאתה מגיע למטרה, כי אתה מרגיש חשוב יותר מכל מי שסביבך.
לא משנה איפה אתה בחיים, בעבודה או בחיים האישיים, תמיד יש מישהו שיודע יותר, שיש לו יותר ניסיון, או שכבר השיג את ההצלחה שאתה רוצה. אדם אגוצנטרי יקשיב למה שיש להם לומר, ובכל זאת עדיין יאמין שהוא יודע טוב יותר או יכול לעשות את זה בלי עזרה. הם ממעטים לפעול לפי עצה. כדי לעזור להם, לעתים קרובות צריך להציג רעיונות בצורה שתאפשר להם להאמין שהרעיון היה שלהם.
מכיוון שהודאה בטעות לא באה בחשבון, אתה ממשיך להילחם על רעיון או על עובדה גם כשאנשים מראים לך שאתה טועה. הם יכולים לשים את הראיה ממש מולך אלף פעם עם אלף הוכחות, ואתה עדיין לא תקבל את זה. אתה ממשיך להתווכח גם כשאתה יודע שהאמת לא בצד שלך.
קשה לך לבקש עזרה או לקבל את זה שאנשים אחרים יכולים לעשות דברים מסוימים טוב יותר ממך. זה מופיע הרבה אצל יזמים צעירים מסוג "wanna-be". במקום להתמקד במה שבאמת יכניס כסף לפרויקט, הם מנסים לטפל בהכל בעצמם: האתר, שיווק אונליין, משאבי אנוש, הנהלת חשבונות ועוד. הם משאירים את המכירות ואת מה שבאמת חשוב בצד. הם אף פעם לא צומחים, כי האגו שלהם תופס כל כך הרבה מקום שהם לא שמים לב שהם לא מתמקדים במה שבאמת נחשב.
לקריאה נוספת: האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, Wikipedia.
