Damien Soitout
המנטורים הם המפעילים בחממה הזאת. אין מחזור להצטרף אליו, ואין יום הדגמה בלוח השנה.
החדר הוא שולחן עבודה. הוא אינו שיעור עם תאריך התחלה.
Foundation Incubator הוא חדר שבו המנטורים עובדים. אין מחזור להצטרף אליו. אני רוצה שזה יהיה מובן לפני שמישהו מבקש ממני תאריך התחלה, מספר מחזור, או אחר הצהריים שבו החדר ימחא כפיים. בניתי תוכניות שהיו שיעורים, וישבתי בתוכן. לשיעור יש יום התחלה, יום סיום, והופעה באמצע כדי שהנותנים ירגישו שהכסף זז. החממה הזאת אינה השיעור הזה. האנשים ששמותיהם עליה הם אותם אנשים שמנהלים את שאר הפלטפורמה, והקשר, ברגע שהוא אמיתי, נועד להימשך יותר מעונה.
המרכז הוא Foundation Incubator. קרא שם את שלושת המפעילים כמפעילים, לא כמרצים אורחים שטסים לסוף שבוע. ריצ'רד אוהבשלום הוא מייסד ויושב ראש. אני מייסד שותף ו-CTO, ושורת המנטור ליד המושב הזה היא פיננסים, עסקים ופינטק. שורת המנטור של ולריה אקאטובה היא שיווק, עסקים ועיצוב, מופנית לדור הבא של מייסדים בחדר הזה. שורת מנטור היא המקצוע שכל אחד מאיתנו מוכן לשים על הבעיה האמיתית של מייסד. זה לא תחפושת, וזו לא ביוגרפיה שנייה שהומצאה לברושור.
שורת המנטור שלה אינה מחליפה את המושבים שלה. היא מנהלת את העבודה באוקראינה, והיא COO של הקבוצה הגלובלית. כתבתי את הכיסאות האלה ב"ולריה אקאטובה מנהלת את אוקראינה וייסדה יחד את הקבוצה" וב"המנהלת של Foundation Ukraine". לעמוד החממה מותר לקרוא בשם למקצוע שהיא מביאה לחדר הזה. אסור לו, בפי, לכווץ את העבודה האחרת לתחביב של מנטורינג. ריצ'רד נשאר מייסד ויושב ראש גם כשהוא בחדר. אני נשאר האדם של המחסנית הטכנולוגית גם כשאני האדם שבוחן את המספרים של מייסד. אותם אנשים. חדר נוסף. אין תחפושת חדשה.
ה-FAQ של Foundation ישירה לגבי הצורה. היא מתארת פלטפורמת כישרון שמזהה מייסדים יוצאי דופן מוקדם, לעתים קרובות מגיל תשע ומעלה, והיא אומרת את המילים שאני מוכן לחזור עליהן כי הן העיצוב: אין מחזורים, אין ימי הדגמה, שותפות קבועה. היא גם אומרת שהחממה אינה תוכנית מחזורים שממוטבת למראה של יום הדגמה. ראיתי ימי הדגמה עושים סוג מסוים של נזק. העבודה של אחד עשר השבועות הקודמים נדחסת לשתיים עשרה דקות של ביטחון. המייסד לומד לשחק את החברה במקום להפעיל אותה. משקיעים לומדים לקנות את ההופעה. כולם הולכים הביתה עם תצלום. החברה, ביום שני, היא אותה בעיה לא פתורה שהייתה ביום שישי, ועוד הנגאובר של ציפיות.
המרכז אומר אותו דבר בקצב שלו. אין קיבוץ למחזורים. חברות קבועה מרגע שהתקבלת. אין תאריך סיום קבוע לתוכנית. זו הבטחה שונה מ"נתראה בטקס הסיום". מחזור הוא נוחות למוסד. הוא נותן לך ללמד את אותו שבוע לעשרים אנשים ואז לרוקן את החדר. הוא מתאים גרוע לאדם שאתה טוען שתכיר לאורך קריירה. אם השותפות קבועה, לוח השנה לא יכול להיות סמסטר. אתה לא "מצטרף למחזור הסתיו". או שאתה בקשר עבודה עם המפעילים, או שלא.
הגיל שייך לאותה פסקה כמו לוח השנה, כי אנשים שומעים "חממה" ומדמיינים סטודנט לתואר שני עם מצגת. ה-FAQ אומרת לעתים קרובות מגיל תשע ומעלה. אני לוקח את זה כמו שכתוב. ילד בן תשע אינו מייסד קטן בז'קט. ילד בן תשע הוא ילד, והמבוגרים בחדר אחראים להבדל בין תשומת לב לבין ניצול. הטעם של לנקוב בגיל הוא שהפלטפורמה מחפשת את האדם לפני שלשוק יש חברה לתמחר, לא שילד חייב לחדר סטארטאפ. השיפוט, במקרה הזה, הוא העבודה של המפעילים. יום הדגמה היה הכלי הלא נכון. כך גם מחזור של "בני התשע של השנה".
מנטור שאינו עובד הוא מרצה. מרצים יכולים להיות מועילים לשעה. הם לא יכולים לשבת עם שאלת איתור, מחיר, גיוס, או מוצר שנכשל בפומבי. שורות המנטור במרכז הן מפורטות כי העבודה מפורטת. השורה של ריצ'רד היא שורת היושב ראש: הפלטפורמה, הסטנדרט, ההרגל הארוך להסתכל על מצב לפני שהקונצנזוס תמחר אותו. השורה של ולריה היא איך דבר נראה, נשמע ומקבל צורה: שיווק, עסקים ועיצוב. שלי היא אם המספרים והמערכת יכולים לשרוד מגע עם שוק אמיתי: פיננסים, עסקים ופינטק. אם הבעיה שלך היא מותג שאף אחד לא יכול לספר מחדש, אתה במקצוע שלה. אם הבעיה שלך היא מודל שעובד רק על שקף, אתה בשלי. אם הבעיה שלך היא שאתה רוצה מחזור ובמה, אתה באף אחד מהם.
אני רוצה שהאתר הייעודי ייקרא כאותו חדר, לא כסגל שני. עמוד האודות של החממה עצמה הוא המקום שבו החדר הזה נמשך: אנשים לפני החברה, שותפות שנועדה להימשך קריירה, וסטנדרט שאינו סדנה. אני שומר את שלוש השורות של המרכז כאלה שאני מצטט, כי הן יושבות על אותה פלטפורמה כמו שאר Foundation. תווית קצרה יותר בעמוד אחר אינה עבודה חדשה. המפעילים עדיין ריצ'רד, ולריה ואני. המקצועות עדיין המקצועות.
"איך מוצר מקומי חוצה גבול" הוא טקסט העסקים שמתחת לזה. מוצר חוצה גבול דרך שערים: קונה אמיתי, כלל אמיתי, מסירה אמיתית. מייסד שרק תרגל את המצגת לא חצה כלום. החממה, אם היא עושה את עבודתה, היא מקום שבו אדם פוגש את השערים האלה עם מפעיל לצדו, לא מקום שבו השער מוחלף במחיאות כפיים. "המנהלת של Foundation Ukraine" הוא הטקסט השכן על החדר האחר שלה, הצוותים והנכסים. קרא אותו כשאתה צריך את המנהלת. קרא את זה כשאתה צריך את שורת המנטור. אל תמזג אותם לתואר אחד כדי לחסוך משפט.
ה-FAQ אומרת שמשתתפים יכולים להצטרף מרחוק. מרכזים ונוכחות קיימים בגיאוגרפיות מפתח. השתתפות מרחוק מאובטחת נתמכת כדי שהכישרון לא יוגבל על ידי דרכון או מיקוד. זה חשוב לי כאדם שבנה את המחסנית לשיתוף מאובטח, כי חדר שטוען שהוא מסתכל על פני אמריקה, ישראל ואוקראינה, ואז דורש שילד או מייסד יעברו לעיר אחת לסמסטר, כבר בחר בדרכון על פני האדם. מאובטח, במשפט הזה, אינו מצב רוח. זה אומר שאפשר לחלוק את העבודה בלי להפוך את חייו של אדם צעיר לפיד פומבי. אני לא מתאר כאן את הצנרת. הצנרת היא העבודה של ה-CTO. ההבטחה שקורא יכול להשתמש בה פשוטה יותר: מרחק אינו פסילה, ולוח מחזורים חסר אינו דלת סגורה המחופשת ליוקרה.
ה-FAQ גם מתארת מודל בעלות דו כיווני. משתתפים נבחרים מקבלים ליווי ומשאבים. הפלטפורמה לוקחת חלק במה שהעבודה נעשית, כך שהקשר מיושר לאורך זמן ולא נשאב בסוף שבוע. העיצוב הוא העניין. לחדר שמשלמים לו רק למחוא כפיים יש סיבה למחוא כפיים. לחדר שנשאר בעבודה יש סיבה לומר לך את האמת ביום חמישי שבו האמת משעממת. שותפות קבועה היא יום חמישי הזה. זו גם הסיבה שאין סיום. אתה לא מסיים חלק. או שאתה ממשיך לבנות, או שהקשר נגמר מסיבה אמיתית, לא מפני ששבוע שנים עשר הגיע.
הזכאות, כפי שה-FAQ מדפיסה אותה, אינה טופס שאתה ממלא כדי לקנות מושב. מייסדים מחוננים באופן יוצא דופן, בדרך כלל דרך היכרות או המלצה. אינטליגנציה, חוסן, והרצון לבנות משהו שנמשך, לפני תיאטרון התעודות. קראתי מספיק בקשות כדי לדעת שתיאטרון תעודות מייצר אנשים מצוינים בבקשות. החממה אומרת שהיא מחפשת את האדם שהשוק עוד לא תמחר. החיפוש הזה איטי יותר מקליטת מחזור, והוא צריך להיות כזה. מהירות, בבחירה, היא הדרך ליצור מחדש את השיעור שטענת שאינך מעביר.
"רעיונות למשוך את העובדים הטובים ביותר ולשמור אותם", "איך להניע אחרים", "להשקיע ברווחת העובדים" ו"סיבות ותוצאות של איחור" עוסקים באנשים שכבר עובדים בתוך פירמה. הם מועילים ביום שאתה מעסיק. הם מפה חלקית של חממה. מנטור אינו מנהל עם גיליון שעות, ומייסד בחדר הזה אינו עובד חדש בתקופת ניסיון. איחור עדיין חשוב, כי שותפות קבועה שלא יכולה לשמור על שעה לא תשמור על חברה. רווחה עדיין חשובה, כי ילד, או מייסד צעיר, אינו דלק. מוטיבציה עדיין חשובה, והיא אינה נאום. הרעיונות שמושכים אנשים רציניים הם אותם רעיונות בכל מקום שראיתי אותם עובדים: סטנדרט שאתה יכול לתאר, מפעילים שעושים את העבודה בעצמם, ושום טריק בלוח השנה.
"נמכר הוא שורה על הדף, לא מצב רוח" בא אחרי זה ברצף העסקים. שורת מכירה היא רישום של משהו שכבר קרה. חממה היא חדר לעבודה שטרם קרתה. אל תבלבל בין השניים. אתה לא יכול לקנות כרטיס לחדר הזה כשם שאינך יכול לקנות כרטיס לתחושה של מכירה שעברה. אתה יכול לקרוא מי מפעיל אותו. אתה יכול לראות שלעיצוב אין מחזור ואין יום הדגמה. אתה יכול להחליט אם התוכנית שלך, אם אתה מנהל אחת, היא שיעור שכדאי לך להודות שהוא שיעור, או קשר שאתה מוכן להחזיק אחרי שהתצלומים נגמרים.
אם אתה מנהל תוכנית ואתה צריך את המחזור, שמור את המחזור ואמור זאת. קרא ליום ההדגמה יום הדגמה. גבה מה שאתה גובה, למד מה שאתה מלמד, ותן ליום האחרון להיות היום האחרון. כנות לגבי שיעור טובה יותר משיעור שלובש את אוצר המילים של שותפות. אם אתה רוצה את הדבר האחר, אז עשה את הדבר האחר. קרא בשם למפעילים. קרא בשם למקצועות. שחרר את המחזור. שחרר את הבמה. תן לגיל להיות הגיל שהעמוד באמת הדפיס, ותן להשתתפות מרחוק להיות מאובטחת דיה כדי שדרכון לא יהיה משרד הקבלה. זו החממה שאני מתאר. המנטורים הם המפעילים. אין מחזור להצטרף אליו.
